כריית ביטקוין וחצייה: כורים, בלוקים והיצע

ביטקוין חדש נוצר כחלק מסבסוד הבלוק, לפי כללי הרשת. הוא אינו מופיע בארנק רק משום שמחזיקים בו יתרה.

הכרייה היא חלק ממנגנון הוכחת העבודה. כדי להבין אותה, כדאי להפריד בין מי שמציע בלוקים לבין מי שבודק שהם עומדים בכללים.

מה עושים הכורים?

כורים משקיעים כוח חישוב בחיפוש אחר הוכחת עבודה תקפה לבלוק. כורה שמפיק בלוק שהרשת מקבלת יכול לקבל את סבסוד הבלוק ואת עמלות העסקאות שנכללו בו.

ההכנסה אינה מובטחת לכל מכשיר. היא תלויה בתחרות ובאופן ההשתתפות, ועלויות החשמל והציוד משפיעות על התוצאה הכלכלית.

צמתים מלאים בודקים בלוקים ועסקאות לפי הכללים שהם מפעילים. כוח חישוב רב אינו מאפשר לכורה לגרום לצומת תקין לקבל בלוק שמפר את הכללים האלה.

ההפרדה הזאת חשובה: כרייה ובדיקת תקפות הן פעולות קשורות, אך אינן אותו תפקיד.

בכל 210,000 בלוקים, סבסוד הבלוק קטן במחצית. מדובר בכמות המטבעות החדשים שניתן ליצור במסגרת הבלוק.

העמלות אינן נחצות אוטומטית. גם יתרת הביטקוין של המשתמשים אינה משתנה בעקבות החצייה.

החצייה נקבעת לפי גובה הבלוק, לא לפי תאריך. כאשר הבלוקים נוצרים בקצב היעד הממוצע של הרשת, המרווח הוא בערך ארבע שנים.

לכן תחזית לתאריך חצייה היא אומדן שמשתנה עם התקדמות הרשת. אין צורך לבצע פעולה בארנק כאשר האירוע מתקרב.

לוח ההנפקה גורם להיצע הכולל להתקרב לכ-21 מיליון BTC. מגבלת ההיצע היא חלק מכללי הרשת ואינה מחירון.

גם נכס מוגבל בכמות יכול לרדת במחיר. החצייה מתארת שינוי בהנפקה, ולא התחייבות לתשואה.

שירות שמציע "רווח יומי מביטקוין" אינו בהכרח עוסק בכרייה. החזקת BTC כשלעצמה אינה יוצרת תגמול כרייה או סטייקינג מקורי.

לפני שמפקידים נכסים אצל גוף שמבטיח תשואה, צריך להבין מהו השירות, מי מחזיק בכסף ומהם תנאי המשיכה. המילה "כרייה" לבדה אינה מסבירה את המודל.